בדארנה נ' מונא (ע"ר) בית ספר לחינוך מיוחד /שיקומי ואח'

החלטה

***תביעה של כ- 100,000 ₪ בגין שכירות מבנה כדי שישמש בי"ס למוגבלים. לא התקבל אישור המל"ל לביה"ס ולכן המבקשים לא פתחו אותו, טוענים שלא עשו שימוש בנכס. המשיב-המשכיר תובע דמי שכירות על מלוא תקופת השכירות – שנתיים לפי 1,000$ לחודש******

1.לפני בקשה לביטול פסק דין מיום 21.11.10 שניתן בהעדר התייצבות מצד הנתבעים.

2.המבקשים טוענים כי נודע למבקש 2 על פסק הדין ביום 20.12.10, משפנה לבא כוחו כדי שייצגו והלה בדק את סטטוס התיק באתר בתי המשפט.

התיק היה קבוע להוכחות ליום 21.11.10, המועד נקבע בנוכחות ב"כ המבקשים הקודם, שהודיע למבקש 2 כי לא יוכל להמשיך בייצוגם והודעה מתאימה נשלחה לבית המשפט. לאחר התפטרות בא כוחם מיצוג ניסו לשכור שרותי עו"ד אחר אך לא הצליחו בכך. מבקש 2 הגיש ביום 15.11.10 בקשה לדחיית מועד הדיון, ואף שלח העתק ממנה לב"כ המשיב. המבקש 2 ברר במרכז המידע את גורל בקשתו והתשובה שקיבל היא "דחייה". המבקש סבר בתום לב כי הכוונה היא לדחיית מועד הדיון. לפיכך ישנו טעם לאי ההתייצבות.

באשר לסיכויי ההגנה, נטען כי התביעה הינה מופרכת וחסרת יסוד. בין המשיב למבקשת באמצעות המבקש 2 נחתם הסכם שכירות להשכרת מבנה תעשייתי בעיר סח'נין למטרת הקמת בית ספר לחינוך מיוחד. סוכם כי זוהי מטרת השכירות היחידה. במעמד החתימה על הסכם השכירות הוסבר למשיב כי הוגשה בשם המבקשת 1 בקשה למוסד לביטוח לאומי לקבלת סיוע כספי להקמת העסק וכי במידה ולא יתקבל הסיוע, ההסכם לא ייכנס לתוקף. המשיב היה מודע לכך. המבקשים לא הצליחו לגייס את האישורים הנדרשים והתקציב המיוחל ולכן לא היה מנוס אלא להפסיק את חוזה השכירות וניתנה על כך הודעה למשיב. המבקשים מעולם לא נכנסו בפועל למושכר, שהיה בחזקתו של המשיב שנהג בו מנהג בעלים, לא היתה כל מניעה שישכירו לצד ג' והוא אף עשה כן בפועל זמן קצר לאחר הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. כשהמבקשים פנו למשיב לשכור את המבנה, הוא היה בשלבי בניה (שלד). לא בוצעו עבודות בניה לבקשות המבקשים. הסכומים אותם תובע המשיב הם מופרזים, דמי השכירות המוסכמים הם 1,000$ לחודש. אין אסמכתאות להוצאות שהוציא המשיב. המשיב אינו הבעלים של המושכר כך שיש חשש שהם חשופים לתביעה מצד ג'. התביעה נגד המבקש 2 נגועה בחוסר תום לב, הוא חתום על ההסכם מתוקף תפקידו במבקשת 1 ולא כערב.

3.המשיב מתנגד לבקשה. בקשתו של בא כוחם הקודם של הנתבעים לשחרור מיצוג הוגשה כ- 8 חודשים לפני המועד שנקבע להוכחות ולמרות זאת לא דאגו לייצוג אחר. המבקש 2 ניסה לקבל דחייה במחטף והגיש את בקשתו בתקופת חג הקורבן ביודעו כי ב"כ המשיב נמצא בחופשת חג ואין אפשרות לאתרו. חרף העובדה שהבקשה נדחתה, לא התייצב מי מטעם המבקשים לדיון. טענתו של הנתבע בעניין תשובת מרכז המידע אינה סבירה. התחמקות ודחיות מאפיינות את ניהול התיק מצד המבקשים. לנתבעים אין הגנה לגופה של תביעה, הם חתמו על הסכם ולא עמדו בהתחייבויות שנטלו על עצמם.

4.נפסק כי כאשר לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:

"ראשית – מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופע או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית – ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט" (ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

מדובר בשני תנאים מצטברים שעל בית המשפט לשקול, הן במישור הפרוצדורלי והן במישור המהותי. האחד – סיבת המחדל והשני – סיכויי ההצלחה. השאלה השנייה היא החשובה יותר ובעלת המשקל הסגולי הכבד יותר. על היחס שבין שתי השאלות שעומדות בפני בית המשפט נאמר בע"א 276/72 פרידמן נ' פרידמן (פ"ד י"ז, 349, 358 א), כי:

"ככל שסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו נראים טובים יותר, יכול בית המשפט לנהוג בו ביתר סלחנות בעניין הסיבה למחדלו, אי הגשת כתב הגנה או אי התיצבות במשפט, שגרם לפסק הדין".

5.על בית המשפט לשקול, איפוא, אם יש טעם בביטול פסק הדין ואם הנתבע יפיק תועלת מכך. על כן – כאשר בקשת הביטול מצביעה על סיכוי לזכות במשפט, יטה בית המשפט להיענות לבקשה זו למרות שרשלנותו של הנתבע (המבקש) היא אשר הביאה למתן פסק הדין נגדו בהעדר הגנה. באשר לסיכויי ההצלחה, די לו למבקש להראות כי הגנתו אפשרית, היינו, להביא ראיה לכאורה לכך שיזכה במשפט ואין הוא נדרש להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה.

בדרך כלל, בית המשפט יתן לנתבע להשמיע את דברו ו"ימחל" לו על התנהגותו על ידי התניית הביטול בהטלת הוצאות.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים עולה כי ישנם מספר עניינים אשר לגביהם המבקשים הציגו טענות הגנה ראויות במידה המצדיקה ביטול פסק הדין - טענת קיומו של תנאי מתלה לתוקפו של החוזה והוא אישור הרשויות לפתיחת בית הספר במקום. נטען כי התובע ידע והסכים לכך. טענה נוספת המצריכה בירור היא האם פעל התובע להקטין את נזקיו, מתי נודע לו על פינוי המושכר, האם פעל להשכרתו לצדדים שלישים ומתי. אמנם, טענתו של המבקש ביחס לסיבת אי התייצבותו לדיון מעלה יותר מתמיהה, אך יחד עם זאת, יש לשים את הדגש על סיכויי ההגנה.

7.מעיון בתיק עולה כי אין זו הפעם הראשונה בה לא התייצב מי מטעם המבקשים לדיון. לאור כל האמור פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 3,000₪ שיופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 15.5.11. בהעדר הפקדה יוותר פסק הדין על כנו.

למעקב המזכירות.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: